ניוזלטר ינואר 2013

dice news

שלום,

יש משחקים שהם התמצית של התמצית. אי אפשר לפשט אותם יותר; לסבך דווקא אפשר, אבל לאו דווקא כדאי. המשחק המצורף הוא משחק כזה. אפשר ללמוד אותו תוך חצי דקה, ולסיים משחק תוך 3 דקות. כל ילד יכול לשחק בו, ולמרות פשוטו יש בו מתח וריגוש. לשחק זה קל, ואפילו לנצח מדי פעם. אבל להבין מהי האסטרטגיה האופטימלית כדי לנצח ברוב הפעמים - קשה יותר משנראה במבט ראשון. החלק השני של הניוזלטר מוקדש לשני "כשלי חשיבה" מעניינים שמשפיעים (לרעה) על האופן שבו רוב האנשים משחקים, ואולי גם עליך... שווה להכיר.

- ערן גילה


משחק החודש || אל תהיה חזיר! (Pig/Skunk)

Pig הוא משחק קוביות ותיק, שעומד במבחן הזמן. המשחק אולטרא-פשוט, קל מאוד לשנות אותו ולשכלל אותו ולכן יש לו גם כמה גרסאות. Skunk הוא אחת הגרסאות היותר חברתיות; לכאורה השינוי לעומת המקור הוא קוסמטי, אך במבט מקרוב מדובר בשני משחקים שונים מאוד. (לשני שחקנים ומעלה)


מקור המשחק עממי כנראה. הוא מתואר לראשונה בספרות ב-1945 (כן! גם לנו אנשי המשחקים יש ספרות מקצועית!).

המשחק הקלאסי: Pig (חזיר)

הכנות

  • אוספים אנשים (אפשר לשחק גם סולו, אם משעמם)
  • מוצאים 2 קוביות (רגילות, מספרים 1-6)
  • מתארגנים על דף ועט (לרשום נקודות)

מהלך המשחק

שחקן בתורו מטיל את צמד הקוביות. התוצאה של כל הטלה היא סכום שתי הקוביות, כלומר אם הטיל 2,4 התוצאה היא 6.

  • השחקן יכול להמשיך ולהטיל את הקוביות כמה פעמים שהוא רוצה – עד שיחליט לעצור או יפסל.
  • התוצאה בכל הטלה - נוספת לסה"כ שהשחקן הטיל בתורו (רק בתור, לא במשחק!).
  • עצירה: אם השחקן מחליט לעצור, הוא מחבר את הסה"כ שהטיל בתור זה, לנקודות.
  • פסילה: החל מההטלה השניה בכל תור,
    - אם אחת הקוביות מורה 1, השחקן מאבד את הנקודות לסיבוב זה.
    - אם השחקן מטיל דאבל-1 – הוא מאבד את הנקודות שצבר מתחילת המשחק!
  • אחרי שהשחקן עצר\נפסל, התור עבור לשחקן הבא בכיוון השעון.


דוגמה: מני מטיל 1,3 [סכום ביניים: 4 נק'].
הוא מחליט להטיל שוב: 6,3 [סכום ביניים: 13 (9 בהטלה השניה + 4 בהטלה הראשונה)].
...ושוב: 5,5 [סכום ביניים: 23].

מני מחליט לעצור ורושם בלוח הניקוד 23. התור עובר ליעל (שעוצרת ב-42 נק').

בתור הבא של מני:

הטלה ראשונה: 5,6 [סכום ביניים: 11].
הטלה שניה: 2,5 [סכום ביניים: 18].
הטלה שלישית: 1,2 [פסילה!].

מני נשאר עם 23 נקודות מהתור הקודם. אם הוא היה עוצר בהטלה השניה, הוא היה מסיים עם 41 נק' [23 בתור הראשון + 18 בתור השני].

סיום וניצחון

השחקן הראשון שצובר 100 נק' או יותר מנצח.

*******

גרסת הלחץ החברתי: Skunk (בואש)

בגרסה הזו כולם משחקים בו זמנית. בכל סיבוב מטילים את הקוביות, וכל שחקן צריך להחליט אם להשאר בסיבוב להטלה נוספת, או להסתפק בסכום שהצטבר עד כה.

גרסה זו מוסיפה אלמנט מעניין של לחץ-חברתי, כיוון ש(לכאורה) כולם עומדים בפני אותה הדילמה. מעניין לראות: מי מתיישב ראשון?מי נשאר לעמוד אחרי שכולם מתיישבים? מי מסתכל לראות מה האחרים עושים לפני שהוא מחליט?...

הכנות

זהה ל-Pig. טבלת הניקוד כוללת 5 טורים עבור 5 הסיבובים של המשחק.

מהלך המשחק

מתחילים כשכל הקבוצה עומדת. מטילים את זוג הקוביות ואומרים בקול רם מה התוצאה.

  • שחקן שמחליט שהוא מסתפק בניקוד שהצטבר עד כה ולא מסתכן בהטלה נוספת, מתיישב – ורושמים לו את הנקודות שהצטברו בסיבוב עד כה [בדומה ל-Pig].
  • מטילים את הקוביות שוב עבור כל השחקנים שנותרו עומדים. ושוב, מי שרוצה לפרוש – מקבל את הנקודות שהצטברו בסיבוב עד כה.
  • הסיבוב נמשך עד עד שכולם התיישבו\נפסלו.
  • מתחילים סיבוב חדש: כל השחקנים עומדים.

סיום וניצחון

המשחק מסתיים אחרי 5 סיבובים, והמנצח הוא השחקן עם הניקוד המצטבר הגבוה ביותר.

 


איך להיות חזיר מנצח

גם "להתחזר" צריך לדעת. למשחק שתיארנו יש אסטרטגיה אופטימלית; ניתן לך לנסות לגלות אותה בעצמך, ובגיליון הבא נפרט אותה. בחלק שלפניך תיארנו שתי הטיות חשיבה אשר גורמות לקבלת החלטות שגויות במשחק - וכמובן, בחיים.


טעות חשיבה I - כשל המהמר (Gambler's fallacy)

המחשבה שכל הטלה נוספת, כרוכה בנטילת סיכון גדול יותר- כיוון שאחרי רצף של הטלות מוצלחות (= בלי פסילה), חייבת להגיע פסילה.

זוהי טעות כמובן! לקוביות אין זיכרון או כל מנגנון אחר שגורם להן ליפול בהתפלגות מאוזנת סטטיסטית. כל הטלה היא כאילו ההטלה הראשונה. או בשפה סטטיסטית, כל הטלה היא מאורע בלתי-תלוי בהטלה הקודמת.

מה ההסתברות לקבל 3 פעמים ברצף "1" בהטלת קוביה בודדת? כמובן, 1/6 * 1/6 * 1/6 = 0.00463~. אנחנו מבינים שהסיכוי שנתחיל להטיל קוביות ונקבל ספציפית את הרצף הזה הוא נמוך למדי (אם כי הוא לא נמוך או גבוה יותר מאשר ההסתברות לקבל את הרצף 2-4-5 או כל רצף אחר - ההסתברות זהה).

אבל... אחרי שתי הטלות שבהן קיבלנו "1", מה ההסתברות שנקבל "1" בהטלה הבאה? 1/6 כמובן! לא שונה במאום מאשר היה מצבנו בהטלה הראשונה.

אין לבלבל כשל זה עם העובדה שאנו מסכנים הישג גבוה יותר בכל הטלה נוספת. הרי כל הטלה מוצלחת משמעותה ששיפרנו את הניקוד מאז ההטלה הקודמת, ולכן כדאי לנו, אולי להסתפק במה שהשגנו. אם ניפסל בהטלה הבאה - ההפסד יראה בעיננו ככבד וצורב יותר.

טעות חשיבה II – הטיית הזמינות

תופעה לא מפתיעה: אנשים שנפגעו פעם אחת מרעידת אדמה (גם אם באופן מינורי), נוטים לעשות יותר ביטוחים נגד רעידות אדמה מאשר אנשים שלא. זאת מבלי לקחת בחשבון את ההסתברות לרעידת אדמה נוספת.

אחת הסיבות לכך מכונה "היוריסטיקת הזמינות" - ההנחה שמאורע כלשהו עשוי להתרחש בהסתברות גבוהה יותר, ככל שהוא זמין יותר עבורנו בזיכרון, קל יותר לדמיין אותו וכו'.

במקרה שלנו, יש לשאול את עצמנו באופן ביקורתי: האם ככל שנחווה יותר פסילות במהלך המשחק, גדל הסיכוי שנשחק באופן זהיר יותר (פחות הטלות בכל תור)? לכאורה הדבר הגיוני; אבל למעשה - ההתלבטות אם להטיל שוב או לעצור, אינה צריכה להיות מושפעת מהתוצאות הספציפיות שלנו במשחק, אלא בעיקר מפרספקטיבה כוללת והבנת התוחלת של ההטלות.

רוצה לדעת עוד על כשלים בקבלת החלטות - ודרכים להמנע מהם או לצמצם השפעתם? במובילה אנחנו מציעים סדנאות קבלת החלטות, בהן נכיר כשלים נפוצים ונתרגל את ההגנה מהם - דרך משחקי שולחן וחברה מרתקים.
www.mobila.co.il
[מקור תמונת הקוביות שבראש הדף - באדיבות pixelperfectdigital.com]

 

כן ! גם אני רוצה לקבל חינם ניוזלטר
עם משחקים מדליקים לצוות ב-5 דקות הכנה