Categories
ניוזלטרים

ניוזלטר #10

לפעמים הגבול בין משחק ומציאות מטושטש.

הפסיכולוג אריק אריקסון הגדיר את המשחק כ"חופשה מהמציאות". רבים אחרים הציעו הגדרות דומות. לכאורה המשחק הוא בועה בתוך המציאות, שבה חלים כללים אחרים. "מה שמתרחש במשחק – נשאר במשחק". אבל בפועל, הרבה פעמים יש זליגה של השפעות. למשל, היחסים בין אנשים מחוץ למשחק משפיעים על היחסים שלהם בתוך המשחק, ולהיפך.

אפשר לומר שבמובילה אנחנו מתקיימים מהזליגה הזו. מדפוסי התנהגות יומיומיים שבאים לידי ביטוי במשחק – וכך ניתן לזהות אותם ולעבוד עליהם. מתובנות במשחק שאפשר לקחת החוצה אל היומיום. מהנאה וחיוכים שנמשכים אחרי שהמשחק נגמר.

משחק החודש, "הסיטונאי", הוא זליגה של המציאות לתוך משחק. המשחק הוא סימולציית שוק פשטנית אך יעילה. מי שיסתכל על לוח המשחק עלול לטעות ולחשוב שמדובר בדו"ח חשבונאי כלשהו או בתרגיל בקורס מבוא לכלכלה. לא נשמע מרתק במיוחד, נכון?… אבל דווקא הניסיון לנסח במספר חוקים פשוטים את "חוקי השוק" של היצע וביקוש, יוצר משחק מותח ועשיר בתובנות. אפילו שהוא נראה כמו גיליון אקסל. כדאי מאוד לנסות.

משחק החודש || הסיטונאי (Middleman)

המתמטיקאי ומפתח המשחקים אריק סולומון עיצב מיקרו-משחק עסקים, סימולציית שוק פשוטה העוסקת בהיצע וביקוש. משחק תמציתי וחכם מאוד שכל מה שצריך בשביל לשחק בו הוא דפים מודפסים ועטים. (לשני שחקנים ומעלה)

כל דרדק יודע שבבסיס העיסוק במסחר עומד הרעיון הפשוט: קנה בזול, מכור ביוקר! במשחק Middleman של אריק סולומון, כל משתתף הוא סיטונאי בשוק, שמנסה להרוויח את המקסימום מקניה ומכירה של שקי חיטה.

את חוקי המשחק תרגמנו וארגנו עבורכם ואפשר להוריד אותם בקישור הסיטונאי – משחק עסקים.

עזרים: תצטרכו להדפיס עותק של דף השוק, ודף שחקן לכל משתתף (הדפים נמצאים בסוף החוקים).

המשחק פשוט מאוד, ואפשר לתמצת אותו כך:

השחקנים הם סיטונאים בשוק שבו יש סחורה אחת (שקי חיטה), יצרנים, סיטונאים וקמעונאים.
כל סיבוב מייצג חודש בשנה. בתחילת הסיבוב, השחקנים קונים חיטה מהיצרנים. בסוף הסיבוב, הם מוכרים את החיטה לקימעונאים.
כל שחקן מחליט בדיסקרטיות כמה שקים הוא רוצה לקנות, וכמה הוא מוכן לשלם על כל אחד. חושפים את ההצעות בו-זמנית והשחקן עם ההצעה הגבוה ביותר קונה את השקים. אם נשארו שקים – השחקנים הבאים בתור קונים ע"פ גובה ההצעות שלהם.
שלב המכירה מתנהל באופן זהה אך הפוך – מי שמציע את השקים שלו במחיר הנמוך ביותר מוכר ראשון. אם נשארו ביקושים, השחקנים הבאים בתור מוכר גם מהמלאי שלהם.

פייר? המשחק נראה יותר כמו גיליון אקסל מאשר משחק. אפשר היה להפיק אותו בגרסה מהודרת עם ז'יטונים שישמשו בתור כסף, קלפים עם מספרים כדי לייצג היצעים וביקושים, ושקי פלסטיק מעוצבים קטנים שיעברו מהשוק לשחקנים ולהיפך. אבל ודווקא הנייר והעט מאפשרים להתפעל מעושר המשחק שגלום בעיצוב המינימליסטי. המשחק מדוייק, אלגנטי ומרשים ביחס למספר החלקים שלו.

ואם אתם רוצים לפרגן לעצמכם גרסה קצת יותר מושקעת, אתם תמיד יכולים לעשות למינציה לטבלאות ולשחק עם טושים מחיקים… 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *