Categories
ניוזלטרים

ניוזלטר #8

משחק החודש || הפוטומט

אפשר לשחק גם כמשחק קבוצתי וגם כמשחק תחרותי, ההכנה די מינימלית, ומספר המשתתפים גמיש מאוד. איך זה הולך? אז ככה: בתמונה הבאה צריכים לראות רק רגל אחת שלכם. 10 שניות, צאו בהצלחה.

ההוראות למשחק מבוססות על משחק המסיבות Photo Party של המעצבים Escoffier & Tabourin. כמו חלק גדול ממשחקי המסיבות, יש יתרון מסויים לגרסה לא-מסחרית של המשחק: היא לא מתיישנת. בכל מקרה, כמובן שמומלץ גם לקנות עותק של המקור, שהושקעה בו מחשבה.

הכנות:

1. מצרכים: מצלמה דיגיטלית עם צג גדול, כרטיסי משימות. לא חובה אבל מומלץ: חצובה, מחשב+מקרן.

2. מכינים מראש כרטיסים עם משימות לצילום. המשימות יכולות להיות משימות אישיות, שבהן מוגדר מה צריך להצטלם. למשל "להיות באויר בזמן הצילום", "שיראו את שתי הידיים אבל לא את הראש" וכו' – או משימות קבוצתיות: "שמכל הקבוצה יהיו שלושה באויר בזמן הצילום", "לעמוד בשורה בסדר מהנמוך לגבוה" וכו'. זה המקום להתפרע ברעיונות.*

3. מחליטים מראש כמה כרטיסים\תמונות רוצים לצלם ומודיעים לקבוצה.

מהלך המשחק:

1. ממקמים את המצלמה על משטח יציב, ומכוונים על "צילום עצמי" בהשהייה של 10 שניות.

2. המנחה קורא את הכרטיס ומייד אחרי כן לוחץ על כפתור הצילום (המושהה, כמובן).

3. כל השחקנים חייבים להתארגן מייד לצילום, כך שיראו (או לא יראו) בתמונה מה שצריך לפי הכרטיס.

סיום וניצחון:

כשסיימתם לצלם את מספר הכרטיסים שהוגדר בתחילת המשחק, מתכנסים, מקרינים את התמונות (או בודקים במצלמה), ואם שיחקתם באופן תחרותי – נותנים נקודה לכל משתתף על כל תמונה שבה הוא עמד במשימה.

* רצוי לשחק את המשחק בחלל מעניין, שיש בו פניות, דלתות, רהיטים וכו' – שאפשר להסתיר מאחריהם אברי גוף בלתי רצויים, להעזר בהם לשיווי משקל וכו'.

ארון המשחקים || "הורסים חברויות משנת 1959"

משחק לוח ותיק שהיה חביב על הנרי קיסינג'ר, ג'ון פ. קנדי ואחרים. כל שחקן מגלם מעצמה באירופה טרום מלחה"ע I, ומנסה לכבוש את היבשת. לשם כך עליו לכרות בריתות עם מעצמות אחרות, להזהר מסכינים בגב – ולדעת מתי לתקוע אותן.

דיפלומטיה הוא משחק משא ומתן מורכב, שבו מה השחקנים לא יודעים על בריתות בין שחקנים אחרים – עולה להם ביוקר. יצרנית המשחק מוכרת בגאווה חולצות עם הסלוגן "Diplomacy: Destroying Friendships Since 1959". אין ספק שלדיפלומטיה יש מוניטין רע – במובן הטוב של המילה. המשחק קשה יותר לאנשים שנעלבים בקלות. וזה טוב לנו; הזדמנות מעניינת מאוד ללמידה.

בתחילת כל סיבוב כל שחקן מוסר למנחה המשחק את הפעולות שלו לסיבוב הקרוב. המנחה מבצע את הפעולות של כל השחקנים בו זמנית. השחקנים בוחנים את התוצאות, ויוצאים ל"סבב שיחות": 2 שחקנים (ולפעמים יותר) נפגשים בינהם בחדר, כורתים בריתות, מתאמים מהלכים, מסכימים על אי-תוקפנות וכו'. כל אחד מהם ממשיך הלאה לשיחות עם אחרים.

אחרי כן הם רושמים את הפקודות שלהם לסיבוב הבא. כמובן, דיבורים לחוד ומעשים לחוד… שום דבר לא כובל שחקן להבטחות שפיזר.

התוצאה: משחק סוער ומלא אמוציות, שסוחט מהמשתתפים כל טיפה של תחכום אסטרטגי, יכולות ניהול משא ומתן, קריאת היריבים, ניהול משברים ועוד.

למרות היותו משחק לוח, דיפלומטיה מתאים במיוחד גם למשחק מקוון, בו השחקנים מתקשרים במייל בלבד. המשחק המקוון שונה מאוד מהמשחק ה"חי", כי השחקנים כלל אינם רואים מי מדבר עם מי. מי שהתנסה במשחק חי יוכל להמשיך ולשחק דיפלומטיה ברשת באופן חופשי, עם שחקנים מרחבי העולם, וכך לתרגל כישורי מו"מ המתאימים לתקשורת במייל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *